מודל הדיאתזה-מתח מוסבר בפשטות
אתה משתמש במודל דיאתזה-סטרס בפסיכותרפיה ותוהה מה זה בדיוק ואיזו תועלת אתה יכול להפיק ממנו? להלן נציג בפניכם את מודל הדיאתזה-סטרס, מהו ומה שאתם צריכים לדעת עליו.
מהו מודל הדיאתזה-מתח?
הדיאתזהלחץמודל (המכונה גם מודל הפגיעות-מתח) הוא מושג תיאורטי מהפסיכולוגיה המשמש להסבר התנהגות אנושית ובריאות נפשית. היא מניחה שהפרעות נפשיות הן תוצאה של אינטראקציה בין שני גורמים עיקריים: דיאתזה ומתח.
- דיאתזה: המילה "דיאתזה" מקורה ביוונית. זה נגזר מהמילה היוונית "דיאתזה", שפירושה "נטייה" או "נטייה". המונח דיאתזה מתייחס לרגישויות או פגיעות גנטיות, ביולוגיות או פסיכולוגיות של אדם להפרעות נפשיות. אלו יכולות להיות נטיות גנטיות, תכונות אישיות, דפוסים קוגניטיביים או גורמים אינדיבידואליים אחרים המגבירים את הסיכון לפתח הפרעה נפשית.
- לחץ: גורם הלחץ כולל את התנאים והאירועים הסביבתיים אליהם אדם נחשף. אלה יכולים להיות מתח אקוטי או כרוני, אירועים טראומטיים, נסיבות חברתיות או גורמי לחץ אחרים המשפיעים על חייו של אדם.
המודל קובע שהפרעות נפשיות מתרחשות כאשר הדיאתזה האישית של אדם מקיימת אינטראקציה עם רמה מספקת של מתח. במילים אחרות, אם לאדם יש דיאתזה גבוהה להפרעה נפשית מסוימת ובמקביל הוא חשוף ללחץ גבוה, הסיכון להופעת הפרעה זו עולה.
מודל הדיאתזה-סטרס מסייע לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים להבין, להסביר ולטפל בבעיות נפשיות. הוא מדגיש את החשיבות הן של נטייה גנטית והן של גורמים סביבתיים בהתפתחות של הפרעות נפשיות. בנוסף, יש לו יישומים חשובים במניעה וטיפול בבעיות נפשיות שכן הוא מראה כיצד להפחית של מתח או חיזוק אסטרטגיות התמודדות עבור אנשים עם דיאתזה גבוהה מפחיתים את הסיכון להפרעות נפשיות פחית.
היוונים הקדמונים כבר הכירו שרוגע טוב לאנשים. הפתגם…
מתי משתמשים במודל דיאתזה-מתח?
מודל הדיאתזה-מתח מיושם בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה כדי להעמיק את ההבנה של הפרעות נפשיות, בריאות נפשית והתנהגות אנושית. מודל הדיאתזה-מתח רלוונטי במיוחד לחקר וטיפול בהפרעות נפשיות כגון דִכָּאוֹן, הפרעות חרדה, סכיזופרניה ואחרות. הוא מדגיש את חשיבות השילוב של גורמים בודדים וגורמים סביבתיים בהתפתחות של בעיות נפשיות ויש לה השלכות חשובות על המניעה והטיפול בהן הפרעות.
הוא מיושם בהקשרים שונים ולמטרות שונות, כולל:
- מחקר: פסיכולוגים וחוקרים משתמשים במודל דיאתזה-מתח כדי לחקור כיצד גורמים בודדים (דיאתזה) וגורמים סביבתיים (סטרס) מקיימים אינטראקציה זה עם זה ותורמים להבנה וטיפול בבעיות נפשיות להסביר. זה עוזר בזיהוי גורמי סיכון וגורמי הגנה של המטופל: בפנים.
- אבחון: באבחון הקליני של הפרעות נפשיות, המודל יכול לסייע בהבנת התפתחות והתקדמות הפרעה אצל אדם מסוים. זה יכול לעזור לרופאים ולמטפלים לשקול את הסיכונים האישיים של המטופלים ואת גורמי ההגנה.
- תכנון טיפול: בתרגול הפסיכותרפויטי, מודל דיאתזה-מתח יכול לסייע בפיתוח תוכניות טיפול אישיות. זה מאפשר למטפלים לשקול את הפגיעויות האישיות של הלקוח ולפתח אסטרטגיות לניהול מתח או חיזוק משאבים אישיים.
- מניעה: המודל משמש גם למניעת בעיות נפשיות. זה עוזר לזהות קבוצות סיכון ולפתח התערבויות שמטרתן למזער את גורמי הדיאתזה או להפחית את גורמי הלחץ.
- חינוך ומודעות: הוא משמש כדי ליידע את הציבור הרחב על האינטראקציה של פגיעות פרט וגורמי לחץ בחיים כדי להעלות את המודעות לבעיות נפשיות לְחַדֵד.
יישום לדוגמה של מודל דיאתזה-מתח
דוגמה לניתוח באמצעות מודל דיאתזה-מתח עשויה לכלול התפתחות של דיכאון בדמות בדיונית בשם שרה. הנה ייצוג פשטני של האופן שבו ניתן ליישם את המודל על שרה.
קודם כל, זה גורמי דיאתזה:
- נטייה גנטית: לשרה יש היסטוריה משפחתית של דיכאון. סבתה, אביה ואחיה סבלו מדיכאון בעבר. נטייה גנטית זו יכולה להיחשב כגורם דיאתזה.
- תכונות אישיות: שרה מראה נטיות לביקורת עצמית ולפרפקציוניזם. תכונות אישיות אלו עשויות להגביר את הסיכון שלהם לפתח תסמיני דיכאון במצבי לחץ.
ואז יש את גורמי לחץ:
- לחץ בעבודה: שרה עובדת בעבודה תובענית בלחץ גבוה ובלוחות זמנים קפדניים. היא מתקשה לנהל את עומס העבודה שלה.
- כאב הפרידה: שרה עברה לאחרונה פרידה מלחיצה מבן זוגה ארוך השנים.
- בעיות כלכליות: שרה צברה חובות והיא מתקשה כלכלית.
אָנָלִיזָה:
באמצעות מודל הדיאתזה-מתח, ניתן לטעון ששרה מגיעה לה נטייה גנטית ותכונות אישיות יוצרות דיאתזה (נטייה) מסוימת לדיכאון יש ל. גורמים דיאטטיים אלו מגבירים את הסיכון שלהם לפתח תסמיני דיכאון בעתיד.
במקביל, שרה חשופה לגורמי לחץ משמעותיים בחייה, ביניהם מתח מקצועי, כאבי פרידה ובעיות כלכליות. גורמי לחץ אלו מגבירים את הלחץ בחייהם ויכולים להגביר את הדיאתזה שכבר קיימת.
יישום המודל עשוי להצביע על כך ששרה חשופה יותר לדיכאון כשהיא בסביבה מלחיצה, מה שעשוי להפעיל את הדיאתזה הקיימת שלה. הבנה זו יכולה להיות חשובה בפיתוח תוכנית טיפול או אמצעי מניעה. לדוגמה, אולי כדאי לתמוך בשרה בפיתוח אסטרטגיות ההתמודדות שלה לשפר ולהפחית את גורמי הלחץ בחייהם כדי להפחית את הסיכון לתסמיני דיכאון לְצַמְצֵם. מלבד זאת, ניתן היה לתת לשרה כלים בפסיכותרפיה לעזור לעצמה במצבים קשים כאשר מתעוררים תסמיני דיכאון.
