ערים ותעלות - פרשנות שירה אקספרסיוניסטית
תלמידים רבים מתקשים מאוד לפרש שירה. זה בעייתי במידה ופרשנות שירה מעוגנת היטב ברוב תוכניות הלימוד הגרמניות. מה שאפילו לא ברור לרבים הוא שבעזרת כמה אמצעים פשוטים אפשר להגיע לתחתית כמעט כל שיר. הדבר מתברר במיוחד בדוגמה של שירה אקספרסיוניסטית.
סימני העידן האקספרסיוניסטי
שִׁירָה קשה לפרש אותו ברגע שבו הוא נמצא בחלל ריק. אולם למעשה היא אף פעם לא עושה זאת, היא תמיד ילדה בתקופתה: תוצאה של ההתפתחויות החברתיות-תרבותיות והאירועים הפוליטיים איתם התמודדו המשוררים.
- כי אתה יכול לפרש שירה באופן משמעותי רק אם יש לך ידע בסיסי מסוים בקשר עידן, הצעד הראשון שלך צריך תמיד להיות לאנציקלופדיה שנותנת לך את הידע הזה. זה כמעט לא משנה אם זה המילון הספרותי של קינדלר או ויקיפדיה. קח את הצעד הזה ברצינות. גם אם תשקיעו רק חמש דקות בנושא, זה יעשה הבדל עצום.
- אם אתה עוסק באקספרסיוניזם ב סִפְרוּת בראש ובראשונה, תגלו שזרם זה היה תופעה גרמנית שהחלה (בעיקר) בשנות ה -1910. מבחינת התוכן, ההתמקדות העיקרית הייתה באובדן הזהות באזורים עירוניים. החברה הבורגנית הממוכנת, המתועשת, שכללה את הפרט מבחינה מרחבית כמו גם פסיכולוגית ורגשית. התנועה האקספרסיוניסטית ראתה עצמה כניסיון להשתחרר מהמחוך החברתי הזה.
- מלחמת העולם הראשונה ייצגה נקודת מפנה מכרעת בתוך התקופה. נתפסו בתחילה כטלטלה הגואלת, רבים מהאקספרסיוניסטים עדיין צעירים פנו אל תעלות שזה בשום אופן לא העידן החדש המיוחל, אלא פסגה חדשה של דה -הומניזציה. עכשיו כבר לא רק הערים היו נושא מרכזי בתנועה, אלא גם זוועות המלחמה. עיבוד הטראומות הללו ברור במיוחד בשיריו האחרונים של גיאורג טראקל, שכתב לפני מותו בנובמבר 1914.
פרשנות השירה מתחילה אצל המחבר
- עד כמה שזמן הכתיבה חיוני לגישה לשירים, המחברים עצמם חשובים לא פחות. כל מי שמכיר את עצמו אפילו מעט בביוגרפיה של משורר, יראה ראייה אחרת לגמרי על יצירתו. שירה היא ברוב המקרים ביטוי אישי הרבה יותר של כותב מאשר במקרה של פרוזה. לכן חייו של המחבר הם המפתח הטוב ביותר לקריאה.
- דוגמה לכך היא גוטפריד בן, שאת שיריו האקספרסיוניסטיים "קליין אסטר" ו- "Mann und Frau go durch die Krebsbarracke" הרבה יותר קל להבין אם אתה יודע שכותבם היה מומחה בעור ומחלות מין והיה עוזר לפתולוגיה בערך בזמן שנכתבו השירים האלה. לא במקרה יצירות אלו נוצרו כחלק ממחזור המתים שנקרא (Morgue = mortue). מיותר לציין כי היצירות הן עיבוד של חוויותיו ורגשותיו באותה תקופה. גם כאן הדה -הומניזציה האופיינית לתקופה היא סוגיה מרכזית ביותר.
רוב השירים כתובים בגוף ראשון, אך לכלל זה יש יוצאים מן הכלל. …
לסיכום, ניתן לומר שאתה יכול לרכוש כלים מעשיים להפליא לפרשנות שירים בעזרת עשר דקות של מחקר בלבד. כמובן, שירה אקספרסיוניסטית יכולה להיות טובה אפילו יותר עם ידע בסיסי מוצק של מכשירים סגנוניים ספרותיים מפענח, אבל גם בלי לדעת מה זה אליפסה או אימבוס, אפשר ללמוד הרבה משיר צא החוצה.
